פרשנות – בתהלים 129 הוא מדבר על אדם מסור, שבדיוק חזר מהגלות, המספר על סבלו לחברי נסיעות אחרים כדי להעיד על אמונתו באלוהים למרות הסבל הקשה שהוא סבל.
תהילים שלמים 129
[1] שיר העלייה. מאז ילדותי הם רדפו אותי, אומרים ישראל,
[2] מילדותם רדפו אותי, אך הם לא גברו.
[3] על גבי חרשו החרישונים, הם יצרו תלמים ארוכים.
[4] ה 'צדיק: הוא שבר את עול הרשעים.
[5] תנו לשונאים את ציון להתבלבל ולהפנות עורף.
[6] הם כעשב על הגגות: לפני שהוא נקרע, הוא מתייבש;
[7] המקדד לא ממלא את ידו, וגם לא את הרחם שאוסף צעיפים.
[8] העוברים והשבים אינם יכולים לומר "ברכת ה 'עליכם, אנו מברכים אותך בשם ה'."
