פרשנות – מזמור 112 מדבר על הצדיקים שהוא מחשיב מבורך מכיוון שירא את האדון הוא לא מפחד אלא ממולח בכיבוד המצוות, פעולה שבמקום לעלות לו בהקרבה מעניקה לו שלום גדול ושמחה אמיתית.
מזמור 112 שלם
[1] אללויה. אשרי האיש הפוחד מה 'ומגלה שמחה רבה במצוותיו.
[2] שושלתו תהיה חזקה על פני האדמה, צאצאי צדיקים יבורך.
[3] כבוד ועושר בביתו, צדקתו נותרה לנצח.
[4] נבט בחושך כאור לצדיקים, טובים, רחמים וצודקים.
[5] שמח הוא האדם החומל שלווה, מנהל את רכושו בצדק.
[6] הוא לא יחכה לנצח: הצדיקים תמיד ייזכרו.
[7] הוא לא יחשוש מהכרזת האבדון, ליבו יציב, הוא בוטח בה '.
[8] לבו בטוח, הוא לא חושש, עד שינצח את אויביו.
[9] הוא נותן נרחב לעניים, צדקתו נשארת לנצח, כוחו עולה בתפארת.
[10] הרשעים רואים ומתעצבנים, טוחנים שיניים ומתבלים. אך תשוקתם של הרשעים נכשלת.
