פרשנות – מזמור 117 נכתב בתקופה מיד לאחר הגלות, ושואב השראה מתוך ספר ישעיהו. בעוצמה ישראל, בטוחה באהבת אלוהים, מזמינה את כל העמים להכיר בו כאמיתית וייחודית, ומעניקה לו תהילה בצייתנות למילה המאירה שלו שמביאה ישועה. השיר הזה, למרות הקצר מכל מזמורי התהילים, עשיר מאוד במשמעות ומביא את המודעות למשימה המופקדת על עם ישראל כלפי כל עמי האדמה האחרים, עם הכנסייה שלא מפסיקה להזמין אף אחד לעשות את זה חלק, להבין את הברית הנצחית הנובעת מביאתו של ישו לעולם.
מזמור 117 שלם
[1] אללויה. שבח את ה ', כל העמים, כולכם, העמים, תנו לו תהילה;
[2] מכיוון שאהבתו אלינו חזקה ונאמנות ה 'נמשכת לנצח.
שתף את "תהילים 117: השלם, הגיב"
