פרשנות – מחבר תהילים 130 מתפלל בהתמדה לאלוהים בכל ליבו, שכן הוא שופע תחושה עצומה של צרות שמובילה אותו לייסורים. הוא מתייצב כחוטא עני ומבקש מה 'להקשיב לו, אם כי לא מגיע לו, מכיוון שהוא יודע שחסידות האל מתגברת על החטא בכך שהוא מוביל לישועה.
מזמור 130 שלם
[1] שיר העלייה. מהמעמקים אליך אני בוכה, אדון;
[2] אדוני, הקשיב לקולי. תנו לאוזנייכם להיות קשובים לקול תפילתי.
[3] אם אתה מחשיב את האשמה, אדוני, אדוני, מי ישרוד?
[4] אך הסליחה איתך: ויהיה לנו את הפחד שלך.
[5] אני מקווה בה ', נפשי מקווה בדבריו.
[6] נשמתי ממתינה לורד יותר מזקיני השחר.
[7] ישראל ממתינים לה ', כי הרחמים הם עם ה' והגאולה גדולה עבורו.
[8] הוא יגאל את ישראל מכל תקלותיו.
